Vayedaber

Simple Havroutah

Yoma

Daf 63a

שְׁחָטָן בַּחוּץ קוֹדֶם שֶׁנִּפְתְּחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל — פָּטוּר. מַאי טַעְמָא: מְחוּסָּר פְּתִיחָה כִּמְחוּסָּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי.

Traduction

Based on Rav Ḥisda’s statement, if he slaughtered them outside the Temple before the doors of the Sanctuary were opened he is exempt. What is the reason? Lacking the opening of the doors is comparable to lacking an action. Therefore, the offering was not yet fit to be sacrificed in the Temple, and when he slaughtered it outside, despite doing so with the intention that it is a sacrificial offering, he is not considered to have violated the prohibition against sacrificing an offering outside the Temple.

Tossefoth non traduit

שלמים ששחטן בחוץ קודם פתיחת דלתות ההיכל פטור. תימה דא''ר יוחנן פרק השוחט והמעלה (זבחים דף קז:) המעלה בזמן הזה בחוץ חייב ואמאי הא אינו ראוי. אל פתח אהל מועד כיון דנהרס המזבח דאפי' נפגם המזבח אמרי' בפ' קדשי קדשים (זבחים נט. ודף סב.) כל הקדשים שנשחטו שם פסולין והוה ליה מחוסר זמן ואפילו מחוסר פתיחת דלתות פטור כל שכן מחוסר מעשה גדול ותנן בפרק בתרא דזבחים (דף קיב:) אותו ואת בנו ומחוסר זמן בחוץ אפילו לא תעשה אין בו לרבנן דרבי שמעון ועוד אמרינן בפ''ק דע''א (דף יג.) אם הקדיש והעריך והחרים בזמן הזה בהמה תעקר ופריך ונשחטיה מישחט ופירש רש''י משום שחוטי חוץ ליכא דבקדשי בדק הבית מיירי ולא נהירא לר''י דאם כן כי פריך ונשווייה גיסטר' היכי משני מפני שמטיל מום בקדשים. אלא מפרש ר''י דמיירי בקדשי מזבח ולא מחייב משום שחוטי חוץ דהוה ליה מחוסר זמן ודוחק לומר דההיא דמסכת ע''ג אתיא כמאן דאמר הותרו הבמות חדא דמנא ליה לאוקמי כמאן דאמר הותרו הבמות כדי להקשות ונשחטיה מישחט כיון דלמאן דאמר לא הותרו לא קשיא ועוד דהא סתם מתניתין היא בפרק בתרא דזבחים (דף קיב:) דירושלים אין אחריה היתר ובגמרא פריך מינה למ''ד בפ''ק דמגילה (דף י.) שמעתי שמקריבין בבית חוניו וי''ל דר' יוחנן דמחייב במעל' בחוץ מיירי בהעלאת קטרת דלא בעי מזבח דאמרי ' בפרק קדשי קדשים (זבחים דף נט.) מזבח שנעקר מקטיר קטרת במקומו אי נמי בהעלאת מנחה דדוקא במיני דזבחים אמרינן כשנפגם המזבח שפסולין דנפקא לן מוזבחת עליו בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר וניחא נמי דנקט רבי יוחנן המעלה טפי משחיטה וזריקה אי נמי יש לומר דמיירי שבנוי מזבח במקומו והעלה בחוץ דס''ל קדשה לעתיד לבא אבל אין לתרץ דר' יוחנן כר' יהודה סבירא ליה דאמר קדשי קדשים שרי להקטיר על הרצפה דנהי דשרי להקטיר על הרצפה מכל מקום בעי שיהא מזבח במקומו אבל נפגם המזבח לא הוי שרי להקטיר בשום דוכתא תימה אמאי פטור בשלמים ששחטן בחוץ קודם פתיחת דלתות ההיכל לפי מה שפרש''י בפרק קדשי קדשים (זבחים דף סא.) גבי קודם שיעמידו לויים את המשכן ולאחר שיפרקו דדוקא שלמים ששחטן בפנים קודם דלתות ההיכל פסולים אבל שאר קדשים לא אם כן כיון דפסולו בקודש שיש לו היתר בשאר קדשים אם עלו לא ירדו מידי דהוה אפסח וחטאת ששחטן שלא לשמן בחוץ דחייב עליהם כדאיתא בפרק בתרא דזבחים (דף קטו.) משום דמתקבל בפנים שיש לו היתר בשאר זבחים ויש לומר דהתם הבהמה ראויה לשחטה בפנים בההיא שעתא לשמה אבל הכא אינם ראוים לפנים קודם פתיחת הדלתות:

וּמִי אִית לֵיהּ לְרַב חִסְדָּא ''הוֹאִיל''?

Traduction

Rav Ḥisda stated above that since the Yom Kippur goats could be used for the additional offerings, one is liable for slaughtering them outside the Temple. The Gemara asks: Does Rav Ḥisda accept the principle: Since a particular situation could come to be in the future, it is viewed as though it existed already in the present?

Rachi non traduit

ומי אית ליה לרב חסדא הואיל. לחייב על קרבן שאינו ראוי לשם מה שהופרש בפנים ושחטו בחוץ דנימא חייב משום הואיל וראוי לשם קרבן אחר:

וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: פֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּחוּץ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, לִשְׁמוֹ — פָּטוּר, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ — חַיָּיב.

Traduction

And didn’t Rav Ḥisda say: If one slaughtered a Paschal lamb outside the Temple during the rest of the days of the year other than Passover eve, if he slaughtered it for its own sake, i.e., as a Paschal lamb, he is exempt, since at that time it is not fit to be sacrificed as a Paschal lamb. If he sacrificed it not for its own sake but rather as a peace-offering, he is liable. A Paschal lamb that is slaughtered as a peace-offering on any day of the year other than Passover eve is considered a valid peace-offering. Therefore, it has the status of an offering that is fit to be sacrificed in the Temple, and he is liable for slaughtering it outside the Temple.

Rachi non traduit

לשמו פטור. דאינו ראוי לשמו בפנים:

שלא לשמו. אלא לשם שלמים חייב דראוי הוא לשם שלמים בפנים:

טַעְמָא דְּשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, הָא סְתָמָא, לִשְׁמוֹ הוּא וּפָטוּר. וְאַמַּאי? לֵימָא: הוֹאִיל וְרָאוּי שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בִּפְנִים!

Traduction

The Gemara comments: The reason he is liable is because he specifically slaughtered it not for its own sake. However, if he slaughtered it without specifying what offering he had in mind, it is considered to have been slaughtered for its own sake and he is exempt. But why is he exempt? Let us say: Since it is fit to be sacrificed within the Temple not for its own sake, i.e., as a peace-offering, it should be considered as though he slaughtered it as a peace-offering outside the Temple, and he should be liable.

Rachi non traduit

הכי גרסי' טעמא דשלא לשמו הא סתמא לשמו הוא ופטור ואמאי נימא וכו':

ואמאי. לשמו פטור לימא הואיל כדקאמרת:

Tossefoth non traduit

טעמא דשלא לשמו הא סתמא פטור. תימה לר''ת נידוק מרישא איפכא טעמא דלשמו הא סתמא חייב ודוחק הוא לומר דלשמו דרישא היינו סתמא משום דאמרינן ריש פ''ק דזבחים (דף ב:) דסתם זבחים לשמן הן עומדין דהני מילי בזמנן אבל פסח בשאר ימות השנה סתמיה לאו לשמו קאי אלא נראה כספרים דלא גרסי טעמא דשלא לשמו ואיכא למימר דמרישא דייק לשמו אמאי פטור דס''ד דלא בעי עקירה וא''כ אמאי פטור והא אי בעי שחיט סתמא בפנים דסתמא שלא לשמו קאי ומשני דבעי עקירה וכי האי גוונא איכא בפרק תמיד נשחט (פסחים סד.) ובמועד לשמו פטור שלא לשמו חייב וגרס רש''י שם כמו בכאן טעמא דשלא לשמו הא סתמא פטור וקשיא נמי התם כמו שהקשינו בכאן אלא יש לפרש שם כדפירשתי הכא:

הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם בָּעֵי עֲקִירָה, הַאי לָא בָּעֵי עֲקִירָה.

Traduction

The Gemara responds: How can these cases be compared? There, with regard to the Paschal lamb, it requires explicit uprooting from the status of a Paschal lamb in order to be considered a peace-offering. Therefore, if he did not specify his intent, it is still considered a Paschal lamb, which is not fit to be sacrificed. These Yom Kippur goats do not require uprooting from their previous status. The Yom Kippur goats have the status of a sin-offering and the goats sacrificed as part of the additional offerings of the day are also considered sin-offerings. Therefore, one who slaughters them outside the Temple is liable, as they are fit to be sacrificed at that time as sin-offerings, even without the principle: Since, etc.

Rachi non traduit

בעי עקירה. אינו ראוי בפנים לשלמים אלא אם כן עקר שם פסח ממנו בשחיטתו הלכך לאו מתקבל בפנים הוא כל כמה דלא עקריה:

האי לא בעי עקירה. ואע''פ שלקחו לשם שעיר הנעשה בפנים זה חטאת וזה חטאת שניהן שוין בשמותיהן:

רַבָּה בַּר שִׁימִי מַתְנֵי לְהוּ בִּדְרַבָּה, וְקַשְׁיָא לֵיהּ דְּרַבָּה אַדְּרַבָּה. וּמְשַׁנֵּי כִּדְשַׁנִּינַן.

Traduction

Rabba bar Shimi taught these two halakhot, cited above in the name of Rav Ḥisda, in the name of Rabba, and he found a difficulty between one statement of Rabba and another statement of Rabba. And he resolved the apparent contradiction as we resolved it.

Rachi non traduit

מתני להו בדרבה. הני תרתי שמעתתא דרב חסדא הא דאמר לעיל הואיל וראוין לשעיר הנעשה בחוץ והא דאמר רב חסדא פסח ששחטו בחוץ בשאר ימות השנה וכו' מתני לה בדרבה דרבה אמרינהו:

כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּחוּץ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, בֵּין לִשְׁמוֹ בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ — פָּטוּר.

Traduction

§ When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Yirmeya said that Rabbi Yoḥanan said: If one slaughtered a Paschal lamb outside the Temple during the rest of the days of the year, whether he slaughtered it for its own sake, as a Paschal lamb, or not for its own sake, as a peace-offering, he is exempt.

Rachi non traduit

פסח ששחטו בחוץ. גרס בכולה:

אָמַר רַב דִּימִי: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה בִּשְׁלָמָא לִשְׁמוֹ, דְּהָא לָא חֲזֵי לֵיהּ. אֶלָּא שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, אַמַּאי? הָא חֲזֵי שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בִּפְנִים?

Traduction

Rav Dimi said: I said this halakha before Rabbi Yirmeya and asked him: Granted, when he slaughters it outside the Temple for its own sake he is exempt, because it is not fit to be brought as a Paschal lamb at that time, and one is liable for slaughtering an offering outside the Temple only if it was fit to be sacrificed in the Temple. However, if he slaughters it not for its own sake, why is he exempt? Isn’t it fit to be sacrificed not for its own sake as a peace-offering inside the Temple?

וַאֲמַר לִי: עֲקִירַת חוּץ לָאו שְׁמַהּ עֲקִירָה.

Traduction

And Rabbi Yirmeya said to me in response: Uprooting an offering’s designation outside the Temple is not called uprooting. Since he slaughtered it outside, the status of the offering does not change from that of a Paschal lamb to that of a peace-offering, despite his intention to this effect.

Rachi non traduit

עקירת חוץ. עקירת שם בשחיטת חוץ לא שמה עקירה אם הכשיר הכתוב פסח בשאר ימות השנה בשלמים לא הכשירו אלא בפנים ובעקירת השם אבל בחוץ לעולם שמו עליו:

כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּחוּץ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, בֵּין לִשְׁמוֹ בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ — חַיָּיב.

Traduction

When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said a different version of the statement that Rabbi Yirmeya said that Rabbi Yoḥanan said: If one slaughtered a Paschal lamb outside the Temple during the rest of the days of the year, whether he slaughtered it for its own sake or not for its own sake, he is liable.

Rachi non traduit

חייב. עליו משום הואיל וראוי שלא לשמו בפנים:

וַאֲפִילּוּ לִשְׁמוֹ? וְהָתְנַן: מְחוּסַּר זְמַן — בֵּין בְּגוּפוֹ, בֵּין בִּבְעָלִים.

Traduction

The Gemara expresses surprise: Is he liable even if he slaughtered it for its own sake? Didn’t we learn in a mishna in tractate Zevaḥim that one is exempt for sacrificing an offering that was not yet fit for sacrifice because it was lacking time? This is so whether it itself was lacking time, such as if it was less than eight days old, or it was lacking time due to its owners.

Rachi non traduit

והא תנן. במסכת זבחים:

מחוסר זמן. פטור על שחיטת חוץ בין שהוא מחוסר זמן בגופו בין שהוא מחוסר זמן בבעלים בגופו כגון בתוך שמונה ללידתו:

וְאֵיזֶהוּ מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלִים — הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַיּוֹלֶדֶת וְהַמְצוֹרָע

Traduction

The Gemara explains: And what is an offering that is lacking time due to its owners? A zav, a zava, a woman after childbirth, and a leper, who sacrificed their offerings before the appropriate time. A zav, a zava, and a leper bring their offerings after counting seven days; a woman after childbirth brings hers when her purification period is complete.

Rachi non traduit

ואיזהו מחוסר זמן בבעלים הזב והזבה וכו'. שיש זמן להבאת קרבנותיהם לסוף ספירת שבעה והיולדת לסוף מלאת ימי טהרה:

שֶׁהִקְרִיבוּ חַטָּאתָם וַאֲשָׁמָם בַּחוּץ — פְּטוּרִין. עוֹלוֹתֵיהֶן וְשַׁלְמֵיהֶן בַּחוּץ — חַיָּיבִין.

Traduction

Any of these people who sacrificed their sin-offering and, in the case of lepers, their guilt-offering outside the Temple are exempt. Since they would not fulfill their obligations to bring these offerings if they would sacrifice them in the Temple, and the offerings are unfit to be brought as voluntary offerings, because sin-offerings and guilt-offerings are not brought as voluntary offerings, one who slaughters them outside the Temple is not liable. However, if they sacrifice their burnt-offerings and peace-offerings outside the Temple, they are liable. This is because these offerings could be valid as voluntary offerings if they were sacrificed in the Temple.

Rachi non traduit

שהקריבו. לפני הזמן חטאתן ואשמן בחוץ פטורין שאינן מתקבלים בפנים לא לחובה ולא לנדבה לחובה משום דלא מטא זימנייהו ולנדבה שאין חטאת ואשם בא לנדבה והאי אשם במצורע הוא דאילו בזב וזבה ויולדת ליכא אשם:

עולותיהן ושלמיהם חייבין. שעולה ושלמים באים נדבה ומתקבלין נדבה בפנים ובמסכת זבחים פרכינן והני בני שלמים נינהו ומשנינן תני נזיר בהדייהו ואף מצורע לא שנינו במשנה ופרכינן התם הני בני אשמות נינהו ומשנינן תני מצורע בהדייהו:

וַאֲמַר רַב חִלְקִיָּה בַּר טוֹבִי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לִשְׁמוֹ, אֲבָל שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ — חַיָּיב.

Traduction

And Rav Ḥilkiya bar Tovi said: They only taught that one is exempt for the guilt-offering when it is slaughtered for its own sake, but if it is slaughtered not for its own sake, he is liable, because a guilt-offering slaughtered in the Temple not for its own sake is valid.

Rachi non traduit

ואמר רב חלקיה לא שנו. דאשם בחוץ מחוסר זמן בבעלים פטור אלא לשמו דאינו ראוי לשמו בפנים אבל שלא לשמו כגון לשם עולה או לשם שלמים חייב שכן ראוי לפנים כיוצא בו בפנים דכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ מן הפסח בזמנו והחטאת בכל זמן:

לִשְׁמוֹ מִיהָא פָּטוּר, אַמַּאי? נֵימָא: הוֹאִיל וּרְאוּיִן שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בִּפְנִים! הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם בָּעֵי עֲקִירָה, הָכָא פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה — שְׁלָמִים נִינְהוּ.

Traduction

The Gemara considers this: If he slaughtered it for its own sake, in any event he is exempt. Why? Let us say: Since they are fit to be sacrificed inside the Temple not for their own sake, he should be liable for sacrificing them outside. The Gemara responds: How can these cases be compared? There, the guilt-offering requires explicit uprooting of its designation in order to be valid. Here, a Paschal lamb during the rest of the days of the year is considered a peace-offering, even if its status is not explicitly uprooted.

Rachi non traduit

ואמאי. לשמו פטור לימא הואיל כדקאמרת:

שלמים. הוה סתמיה בלא עקירה ומקראי ילפינן לה במסכת פסחים ובפ''ק דזבחים:

רַב אָשֵׁי מַתְנֵי: חַיָּיב, כִּדְאָמְרִינַן. רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי מַתְנֵי: פָּטוּר. קָסָבַר: פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה בָּעֵי עֲקִירָה, וַעֲקִירַת חוּץ לָאו שְׁמָהּ עֲקִירָה. וּפְלִיגָא דְּרַב חִלְקִיָּה בַּר טוֹבִי.

Traduction

The Gemara continues to discuss the case of a Paschal lamb that was slaughtered outside the Temple during the rest of the year, and not for its own sake. Rav Ashi taught: He is liable, as we stated. Rav Yirmeya of Difti taught: He is exempt. Rav Yirmeya held that a Paschal lamb during the rest of the days of the year requires uprooting of its previous designation, and uprooting an offering’s designation outside the Temple is not called uprooting. And this halakha disagrees with the statement of Rav Ḥilkiya bar Tovi, who held that uprooting an offering’s designation outside the Temple is considered an effective uprooting of that designation.

Rachi non traduit

רב אשי מתני חייב. בהא דכי אתא רבין:

ורב ירמיה מתני פטור. בין לשמו בין שלא לשמו כרב דימי:

ופליגא דרב חלקיה. דאמר עקירת חוץ שמה עקירה:

Tossefoth non traduit

ופליגא דרב חלקיה בר טובי. בלאו הכי נמי הוה מצי למימר ופליגא דרב דימי אדרב חלקיה אלא משום דהשתא פליגא דרב דימי ודרבין אדרב חלקיה:

אָמַר מָר: מִשֶּׁהִגְרִיל עֲלֵיהֶן חַיָּיב עַל שֶׁל שֵׁם, וּפָטוּר עַל שֶׁל עֲזָאזֵל.

Traduction

§ The Master said: If he slaughtered the two Yom Kippur goats outside the Temple after he drew lots to determine which of them is to be sacrificed to God and which is sent to Azazel, he is liable for slaughtering the one designated for God, and exempt for the one designated to be sent to Azazel.

תָּנוּ רַבָּנַן: ''אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַה'''.

Traduction

The Sages taught in a baraita based upon the verses: ''Any man of the house of Israel who shall slaughter a bull, or a lamb, or a goat in the camp, or who slaughters it outside the camp, and has not brought it to the entrance to the Tent of Meeting to present it as an offering to the Lord before the tabernacle of the Lord, blood shall be imputed to that man; he has shed blood; and that man shall be cut off from among his people'' (Leviticus 17:3–4).

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source